אבצס בעור הוא הופעה של גוש בעור שרגיש מאוד למגע ומוקף בגוון ורוד עד אדום בהתאם לחומרת היזהום. מרבית האבצסים נוצרים כתוצאה מהתפתחות של זיהומים והם כיסים שמלאים לרוב במוגלה וחיידקים. האבצס מרגיש לרוב חם וכואב למגע ויכול להופיע במקומות שונים בגוף. המקומות הנפוצים ביותר להתפתחות של אבצס הם באזור בית השחי, בסיס עמוד השדרה, בשיניים, באזורים שסביב פי הטבעת והנרתיק ובמפשעה.
מה גורם להתפתחות אבצס במפשעה?
כאשר העור חווה טראומה שבאה לידי ביטוי בחתך או בהתפתחות של דלקת, חיידקים יכולים לחדור פנימה. אבצס נוצר כאשר מערכת החיסון של הגוף מנסה להרוג את אותם חיידקים שנכנסו והתגובה לכך היא הופעה של מוגלה (תאי דם לבנים). חסימה שנוצרת בבלוטת הזיעה, זקיק שיער ואף ציסטה שקיימת יכולים גם הם לגרום להתפתחות של אבצס במפשעה. האבס מכיל בתוכו נוזל, תאים מתים וחיידקים ולאורך זמן, האזור מתחיל להתנפח ויוצר מתח מתחת לעור וגורם להתפתחות של דלקת ברקמות שמסביב וכתוצאה מכך נוצר כאב במקום.
מי נמצא בסיכון לאבצס במפשעה?
הופעה של אבצס היא שכיחה יותר בקרב מטופלים בעלי מערכת חיסונית חלשה יותר. מטופלים שמשתייכים לקבוצות הבאות גם נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות של אבצס במפשעה – חולי סרטן, מטופלים שעברו כימותרפיה, חולי סכרת, מטופלים שמקבלים טיפול קבוע בסטרואידים, מטופלים עם הפרעה מאובחנת בכלי דם, חולי קרוהן, מטופלים שחוו טראומה קשה לעור כמו כוויות ומטופלים שנוטים לצרוך סמים ובעלי התמכרות לאלכוהול. התפתחות של אבצס היא גם שכיחה יותר בקרב מטופלים שחשופים לסביבת מגורים לא נקייה ומתקשים לשמור על היגיינת גוף ראויה.
מהם הסימפטומים של אבצס במפשעה?
אבצס במפשעה מופיעה כגוש דחוס ואדמדם , רך וחם למגע. ככל שמצב האבצס מתקדם יותר, כך האדמומיות נפרשת במעגל יותר רחב סביבו והעור נהיה יותר מתוח עד שניתן לראות את התכולה המודלקת בתוכו. במצב זה, לעיתים האבצס נפתח באופן ספונטני ואז כל שנשאר לעשות הוא לנקז אותו עד הוצאת כל הנוזלים לחלוטין. מקרה של אבצס במפשעה שאינו מטופל כראוי יכול להחמיר והזיהום יכול להתפשט אל הרקמות שמתחת לעור ואף להגיע לזרימת הדם. כאשר האבצס מתפשט אל הרקמות העמוקות היותר, המטופל עלול לפתח חום ולחוש ברע.
טיפול באבצס במפשעה
אבצס קטן במפשעה יכול לעיתים להיפתח באופן טבעי ואז ניתן לנקז אותו ללא צורך בטיפול נוסף. הנחה של קומפרסים חמים על האזור יכולה לסייע בהפחתת הנפיחות והאצת תהליך הריפוי. כאשר מדבור במקרה של אבצס במפשעה שכבר התפתחה בו דלקת והמקום מאוד נפוח וכואב, רופא המשפחה ימליץ על טיפול אנטיביוטי על מנת למנוע את המשך התפתחות הזיהום וההתפשטות שלו בגוף. כאשר מדובר במצב של זיהום שממשיך לחזור, יש צורך בניקוי של הגוף מהחיידקים על מנת למנוע התפתחות זיהום נוסף וזאת ניתן לעשות באמצעות שימוש בסבון אנטיספטי על כל הגוף ואף מריחת משחה אנטיביוטית על האזור בו התפתח האבצס. נטילת אנטיביוטיקה לא תמיד תסייע בפתרון הבעיה לחלוטין ובמקרים מסוימים יהיה צורך לשלב גם ניקוז ממוקדת של המוגלה שהצטברה בתוך האבצס על מנת לנקות את הזיהום. כאשר לא מבצעים ניקוז, האבצס עלול לגדול ולהתמלא שוב במוגלה עד אשר הוא ייפתח באופן טבעי ואז תחושת הכאב עלולה להיות חזקה וקיים סיכון להתפשטות חוזרת של הזיהום.
אבצס במפשעה – דרכי טיפול כירורגיים
כאשר צריך לבצע ניקוז של האבצס, ההליך מבוצע תחת הרדמה מקומית שבה המטופל ער והרופא הכירורגי מקהה את התחושה מסביב לאבצס על מנת למנוע תחושת כאב ואי נוחות. במהלך הטיפול, הרופא מבצע חתך של האבצס שדרכו ניתן יהיה לנקז את המוגלה החוצה. במקרים מסוימים, הוא יכול לגם לקחת דגימה של המוגלה למטרת בדיקה נוספת – במיוחד כאשר מדובר במקרה של זיהום חוזר ונשנה. לאחר הסרת כל המוגלה, הרופא יבצע ניקוי יסודי של החלל שנותר באמצעות תמיסת מלח סטרילית. האבצס יישאר פתוח אך הרופא יניח חבישה שתספוג במידה ותיווצר עוד מוגלה. הליך ניקוז אבצס במפשעה עלול להשאיר צלקת קטנה בעור.
אבצס בהריון
הריון אינו גורם להופעה של אבצס במפשעה אך מדובר בתסמין שכיח בזמן ההיריון. התפתחות של אבצס נובעת לעיתים מעודף זיעה ועלייה במשקל שהם חלק בלתי נפרד שמאפיינת את תקופת ההיריון. הזמן ההיריון יכול להתפתח אבצס בשני צידי פתח הנרתיק בבלוטות שאחראיות על שימון הנרתיק. מדובר באבצס מאוד שכיח אך לרוב הוא נראה כגוש קטן שאינו גורם לתחושת כאב אלא אם כן מתפתחת דלקת באזור ואז האזור רגיש וכואב למגע. במהלך ההיריון, האפשרויות לטיפול במקרה של אבצס הן יותר מוגבלות ולפני שעושים שימוש בתרופות או משככי כאבים, חשוב לוודא שהם בטוחים לשימוש בזמן ההיריון. ישנן תרופות ביתיות שניתן לעשות כמו קומפרסים חמים למשך מספר דקות כמה פעמים ביום – פעולה שתקל על תחושת הכאב באזור ואף אולי תסייע בתהליך הריפוי. במידה והקומפרסים גורמים לפתיחת האבצס, חשוב לנקז ולנקות את האזור עם סבון אנטי-בקטריאלי.
