זיהום לאחר ניתוח היא תופעה נדירה, רק כ-0.5% מן המטופלים יסבלו מזיהום משמעותי. זיהום בתפרים אחרי ניתוח עלול להשפיע על קצב ההחלמה, על בריאות המטופל ועל התוצאה הסופית לכן חשב מאוד לשעת לזהות את סימניו וכמובן – לטפל בו מידית ובצורה יעילה. אך מהו בעצם זיהום? מהי דלקת ומה ההבדל? איך מטפלים בזיהום אחרי ניתוח והאם אפשר למנוע אותו מלכתחילה?
מהו זיהום אחרי ניתוח? למה הוא מתרחש?
זיהום הוא למעשה חדירה של חיידקים מזיקים לגופנו, החיידקים מתרבים וגורמים להפרעה ברקמות הגוף. בדרך כלל, חיידקים לא יכולים לחדור את שכבר העור המגינה על הגוף כולו מבחוץ. אך בניתוח בו נעשה חתך בעור, החיידקים עלולים לקבל גישה לרקמות פנימיות דרך החתך הניתוחי ושם לגרום לזיהום. מדובר על תופעה נדירה מאוד, במיוחד בעולם המערבי בו הסטנדרט הרפואי גבוה מאוד וניתוחים נעשים תחת תנאים סטריליים בבתי חולים ומרפאות המצוידות לכך. הסיכון לזיהום בהליכים כירורגיים נמוך מאוד אך לא בלתי אפשרי.
מה ההבדל בין דלקת לזיהום?
המונח "דלקת" מזוהה בטעות עם בעיה לאחר ניתוח כשבפועל מדובר על תגובה טבעית של הגוף. דלקת מתרחשת כתגובה של הגוף למכה חזקה, לחתך ניתוחי, לזיהום, לוירוס וכדומה ומתאפיינת בנפיחות של הרקמות, הגעה מוגברת של נוזלים לאזור, אדמומיות, תחושת חמימות באזור הפגוע ועוד. היא יכולה להיווצר בכל אזור בגוף האדם. הדלקת נוצרת בשל תגובה של המערכת החיסונית וככל שהבעיה חמורה יותר כך הדלקת אינטנסיבית יותר. מכיוון שדלקת לכשעצמה אינה מהווה כל בעיה והיא מתרחשת כמאמץ של גופנו לטפל בטראומה או בזיהום בדרך כלל היא עוברת ללא כל טיפול וללא כל התערבות לאחר ימים עד שבועות (תלוי בסוג הדלקת ומקורה). לאומת זאת, כאשר הזיהום מצליח "להביס" את המערכת החיסונית הדלקת לא תעבור מעצמה ויש לקבל טיפול פן הזיהום יחמיר ויהווה בעיה בהחלמה (פירוט על טיפול בזיהום לאחר ניתוח בהמשך).
איך מזהים זיהום בתפרים?
לאחר הסרת תחבושת ניתוחית תיתכן נפיחות, כאב, אדמומיות, שטף דם (סימן כחול) ולעיתים אפילו דימום קל מאוד. אלו אמורים להשתפר ולהחלים ככל שהזמן עובר. בהתאם לסוג הניתוח, הן אמורות להשתפר כבר לאחר מספר שעות עד ימים ולחלוף לחלוטין לאחר כעשרה ימים עד שבועיים. החתך הניתוחי אמור להיות סגור, ללא דימום או הפרשות מוגלתיות, ללא אדמומיות או נפיחות רבה. כאשר אלו לא עוברים או מחמירים, מלווים בעליה בחום הגוף, גרד ואדמומיות ניכרת ייתכן ומדובר בזיהום. הדרך הטובה ביותר לזהות זיהום בתפרים אחרי ניתוח היא כמובן לגשת לבדיקה אצל הרופא המטפל. אם הנכם חושדים כי דבר מה אינו כשורה, כי החתך הניתוחי אינו מחלים כמו שצריך ובזמן המקובל, כי ישנה בעיה כלשהי – יש ליצור קשר עם הרופא ולגשת לבדיקה.
איך מטפלים בזיהום בתפרים אחרי ניתוח?
אם הנכם סובלים מזיהום בתפרים לאחר ניתוח, חשוב מאוד לקבל אבחון וטיפול מידי. ככל ש"תופסים" את הזיהום מוקדם יותר כך קל יותר לטפל בו. כשמדובר על זיהום קל לרוב טיפול אנטיביוטי מקומי במשחה או סיסטמטי בכדורים יספיק, לעיתים יהיה צורך בחבישה מיוחדת או שילוב של השניים. אם מדובר על זיהום משמעותי יותר יתכן שהרופא יחליט על ניקוז נוזלים ומוגלה. במקרים נדירים מאוד הרופא יצרך לערוך שינוי באזור הניתוחי למשל הסרה של שתל סיליקון או הסרת רקמה הסובלת מזיהום וסגירת החתך מחדש. אך כאמור, אלו פעולות נדירות מאוד ובדרך כלל הטיפול השמרני יספיק.
האם ניתן למנוע זיהום בתפרים אחרי ניתוח?
כאמור, זיהום בתפרים אחרי ניתוח, כל ניתוח, נדיר מאוד אך הוא עשוי להתרחש באחוז קטן מהמטופלים. אמנם לא ניתן למנוע אותו לחלוטין אך בהחלט אפשר למזער אותו. ראשית, חשוב מאוד לעבור ניתוח אך ורק על ידי כירורג מקצועי, מוסמך ומנוסה שיודע להשתמש בפרוטוקולים כירורגיים מתקדמים ביניהם גם כאלו המיועדים למניעת זיהומים. שנית, ניתוח עוברים בבית חולים תחת תנאים סטריליים (במקרים מסוימים אפשר גם במרפאה המצוידת לכך). שלישית, כדי לצמצם ככל האפשר את הסיכוי לזיהום בתפרים יש לפעול לפי הוראות הצוות הרפואי והרופא בכל הנוגע לטיפול בבית אחרי הניתוח. ההוראות כוללות למשל רחצה ושמירה על היגיינה, נטילת תרופות אנטיביוטיות, הימנעות מעישון, שתיית מים מרובה ועוד. חשוב מאוד לא "להתעסק" עם האזור המנותח, לא לפתוח תחבושות ללא הוראה מהרופא, לא לגעת בתפרים אם ישנם ובאופן כללי – להניח לאזור ולטפל בו רק לפי הוראות הרופא. כמו כן, יש להימנע מפעולות שעלולות להזיז את החתך ולגרום לפתיחה מחודשת שלו למשל פעילות גופנית מאומצת. בסופו של דבר, הימנעות מזיהומים לאחר ניתוח היא מאמץ משותף של הרופא והמטופל – הרופא מצידו יעשה כל שביכולתו להבטיח ניתוח סטרילי וחף מזיהומים והמטופל יעשה כל שביכולתו לעמוד בהוראות הניקיון וההיגיינה לאחר הניתוח. כך ניתן למזער את הסיכון לקבלת זיהום מלכתחילה.
