בשנים האחרונות נשים רבות פונות למנתחים פלסטיים בבקשה להסיר את שתלי הסיליקון שהוכנסו לגופן. התופעה צוברת תאוצה בעקבות עדויות מצטברות על סיבוכים אפשריים ושינויים בהעדפות האישיות של נשים לאורך השנים. חשוב להבין שהחלטה זו היא אישית לחלוטין, סיבות ההסרה מגוונות ונעות בין שיקולים רפואיים לאסתטיים. יש נשים שמבקשות הסרה בשל בעיות בריאותיות, ואחרות פשוט מרגישות שהשתלים כבר אינם מתאימים להן. מדובר בהליך רפואי שדורש הבנה מעמיקה של האפשרויות, האסתטיקה של החזה הנשי וטכניקות ההסרה.
סיבות רפואיות להסרת שתלים
קיימות מספר סיבות רפואיות שמובילות נשים להחליט על הוצאת שתלי סיליקון. אחת הסיבות השכיחות היא קרע בשתל שיכול להתרחש לאחר מספר שנים. במרבית המקרים הקרע מתגלה בבדיקות שגרתיות כמו ממוגרפיה או אולטרסאונד, גם ללא תלונות מצד המטופלת. סיבה נוספת היא התקשות הקופסית, מצב שבו רקמת הצלקת המקיפה את השתל מתקשה וגורמת לעיוות במראה השד או לכאבים. מחלות נדירות כמו לימפומה הקשורה לשתלים מהוות סיבה חמורה נוספת. במקרים אלו יש להסיר את השתלים בהקדם על מנת להגן על בריאות האישה.
בעיות אסתטיות ושינויים בגוף
לאורך השנים גופה של האישה משתנה, והשתלים שהתאימו בעבר עלולים להיראות פחות טבעיים עם הזמן. נשים רבות מבקשות הסרת שתלים בעקבות ירידה דרסטית במשקל, הריונות, לידות והנקה שמשנים את מבנה החזה. שתלים גדולים מידי עלולים לגרום לצניחת השדיים או לחוסר פרופורציה עם שאר הגוף. מצב זה מחמיר כאשר איכות העור יורדת עם השנים והעור מתרופף. יש נשים שמרגישות שמה שהתאים להן בגיל עשרים כבר אינו מתאים בגיל ארבעים ומעלה. החלטה לשנות את מבנה החזה היא טבעית ומקובלת, ומשקפת שינויים בזהות האישית לאורך החיים.
החשש ממחלות אוטואימוניות ותסמונת BII
נושא שעולה לאחרונה הוא תסמונת מחלת שתלי הסיליקון, המכונה בעגה המקצועית BII. נשים מדווחות על תסמינים מגוונים כמו עייפות, כאבי ראש, כאבי שרירים ומפרקים, נשירת שיער ובעיות זיכרון. למרות שהקשר המדעי בין שתלים לתסמינים אלו עדיין לא הוכח באופן סופי, נשים רבות מדווחות על שיפור ניכר לאחר הסרת השתלים. מחקרים שונים בדקו את הקשר למחלות אוטואימוניות כמו זאבת ודלקת מפרקים. חלק מהמחקרים מצביעים על עלייה קלה בסיכון, ואחרים לא מצאו קשר. נכון לעכשיו הממסד הרפואי ממליץ לא להסיר שתלים רק בשל חשש, אלא רק במקרה של תסמינים קונקרטיים.
הסיכון לסרטן ולימפומה
בשנים האחרונות עלו דיווחים על קשר בין שתלי סיליקון מסוימים למחלת לימפומה נדירה הנקראת BIA-ALCL. מדובר בסוג של סרטן מערכת החיסון שהתגלה בעיקר בשתלים בעלי מעטפת מחוספסת. עד היום דווחו מאות מקרים בעולם. הרשויות הרפואיות בעולם, כולל ה-FDA האמריקני, הוציאו אזהרות ואף אסרו על סוגים מסוימים של שתלים מחוספסים. חשוב להדגיש שהסיכון הוא נמוך ביותר, אך התופעה קיימת ודורשת ערנות. כאשר מתגלה המחלה, יש להסיר את השתלים והקופסית המקיפה אותם. במרבית המקרים הטיפול מביא להחלמה מלאה מהמחלה.
מתי מומלץ להחליף או להסיר שתלים?
ההמלצה הרפואית הכללית היא לבצע מעקב אחר נשים עם שתלי סיליקון באופן קבוע. חברות השתלים וארגוני הבריאות ממליצים להחליף שתלים כל עשר עד חמש עשרה שנה. הסיבה היא שלאחר עשור, הסיכון לקרע בשתלים גדל באופן משמעי עקב בלאי טבעי של החומרים. שתלי הסיליקון המודרניים הם איכותיים יותר מאלו שהיו בעבר, אך עדיין אינם מיועדים לשימוש לכל החיים. מומלץ לבצע בדיקות MRI כשלוש שנים לאחר ההשתלה ובדיקות תקופתיות נוספות לאורך השנים. מעקב רפואי סדיר יסייע לזהות בעיות בשלב מוקדם ולטפל בהן לפני שהן מתפתחות לסיבוכים חמורים יותר.
תהליך הניתוח להסרת שתלים
הליך הוצאת שתלי הסיליקון נחשב לניתוח פשוט יחסית בהשוואה לניתוחים פלסטיים אחרים. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית ונמשך בדרך כלל כשעה עד שעתיים. המנתח מבצע חיתוך במקום הצלקת המקורית מניתוח הגדלת החזה, מוציא את השתל ומנקה שאריות סיליקון שדלפו אם ישנן. לעיתים יש צורך גם להסיר את הקופסית, מעטפת הצלקת העוטפת את השתל, אם היא מתקשה או מסויידת. לאחר הניתוח המטופלת נשארת במעקב במשך מספר שעות ואז משוחררת לביתה. הסיכונים כוללים דימום, זיהום והיווצרות צלקות, אך שכיחותם נמוכה במיוחד כאשר הניתוח מבוצע על ידי מנתח מיומן ומנוסה.
ההחלמה לאחר הסרת שתלים
תהליך ההחלמה מהוצאת שתלי סיליקון קל יחסית ואורך בין שבוע לשבועיים. בימים הראשונים קיימת תחושת אי נוחות וכאב קל שניתן לשלוט בו באמצעות משככי כאבים. נפיחות, אדמומיות ושטפי דם באזור הניתוח הן תופעות נורמליות שחולפות עם הזמן. במקרים רבים מוצב נקז לניקוז הפרשות ונוזלים מהשד, והוא מוסר כעבור יומיים עד שלושה. חשוב לעקוב אחר הנחיות המנתח לגבי מנוחה, טיפול בפצע הניתוחי והגבלות פעילות. יש להימנע מפעילות גופנית מאומצת למשך מספר שבועות. ביקורת תקופתית אצל המנתח חשובה מאוד למעקב אחר תהליך הריפוי והתוצאות הסופיות.
מה קורה לחזה לאחר הסרת השתלים?
אחד החששות העיקריים של נשים הוא איך ייראה החזה לאחר הסרת השתלים. המראה משתנה מאישה לאישה ותלוי בגודל השתלים המקוריים ובמצב העור והרקמה. במקרים שבהם השתלים היו סבירים ולא גדולים מדי, העור ורקמת השד יכולים לחזור לקדמותם באופן יחסית מהיר. עם זאת, במקרים של שתלים גדולים או כאשר חלפו שנים רבות, השד עלול להיראות נפול. במצבים כאלה ניתן לשקול ניתוח משלים של הרמת חזה כעבור כמה חודשים. אפשרות נוספת היא הזרקת שומן עצמי מאזורים אחרים בגוף להחזרת נפח ומילוי טבעי. חשוב להמתין לפחות כמה חודשים לפני קבלת החלטה על הליכים נוספים כדי לאפשר לגוף להתאושש.
האם אפשר להחליף את השתלים בשומן עצמי?
אחת האפשרויות הפופולריות כיום היא להחליף את שתלי הסיליקון בשומן עצמי במקום שתלים חדשים. בניתוח זה מסירים את השתלים, ובאותו הליך שואבים שומן מאזורים עם עודפי שומן כמו הבטן או הירכיים ומשתילים אותו בחזה. היתרונות כוללים מראה ומגע טבעיים הרבה יותר, אין צורך בהחלפת שתלים כל עשר שנים, ואין חשש לקרע או דליפה. בנוסף התוצאה לטווח ארוך היא קבועה ולא דורשת תחזוקה. החיסרון העיקרי הוא שהשיטה מאפשרת הגדלה מתונה בלבד של עד מידת חזייה אחת, לא כל כמות השומן תיקלט בגוף, יש אחוז התמוססות טבעי, והעלות גבוהה יותר. חשוב להבין שהשיטה מתאימה למי שמחפשת מראה טבעי ולא להגדלה דרסטית של החזה.
הסרת שתלי סיליקון – החלטה אישית
הסרת שתלי סיליקון היא החלטה אישית ומורכבת שדורשת שיקול דעת מושכל. הסיבות להסרה מגוונות ונעות בין שיקולים רפואיים דחופים לשינויים באופי ובהעדפות האישיות של האישה. חשוב להתייעץ עם מנתח פלסטי מיומן ומנוסה שיוכל להסביר את כל האפשרויות והסיכונים. יש לבצע מעקב רפואי סדיר גם אם אין תלונות, כדי לזהות בעיות בשלב מוקדם. הניתוח עצמו פשוט יחסית והחלמה מהירה, אך התוצאות משתנות בהתאם למצב האישי. בחירה מושכלת מבוססת על מידע עדכני, שיחה פתוחה עם הצוות הרפואי תביא לתוצאה הטובה ביותר עבורך.
